<h1>ארחות חיים הלכ' יו"ט סימן ע"ד</h1>
<h2>דף לז.</h2>
ושנים ששאלו כל' א' האחד שאלו שיתנן לו שחרית והאחד שאלו שיתננו לו ערבית הרי זה לא יוליכוהו אלא למקום ששניהן יכולים לילך בו וכן האשה ששאלה מחברתה מים או מלח ולשה בהן עיסה או בשלה בהן תבשיל הרי העיסה או התבשיל כרגלי שתיהם לפי שאי אפשר להפליג המים והמלח מהתבשיל או מהעיסה וכן ב' שלקחו בהמה בשותפות ושחטוה בי"ט אע"פי שחלקוה הרי כל הבשר כרגלי שניהם לפי שכל הבשר יונק זה מזה עד אחר שחיטה ואפי' נחשוב זה החלק המובדל מן הבהמה מבערב ונאמר שיש בריר' מ"מ הרי ינק מן החלק האחר עד אחר שחיטה אבל אם לקחו חבית בשותפות וחלקו אותה בי"ט הואיל ותחומין דרבנן נאמ' שיש בריר' וחלק כל אחד כרגליו שנחשוב כאלו מערב יום טוב נחלק ונבדל זה מזה בחבית.
<h2>דף לח.</h2>
שור של רעי כרגלי אותה העיר ושל פטם כרגלי מי שלקחו לשחטו ביום טוב לפי שדעת בעליו למכרו מלבד אנשי אות' העיר לפי שהוא מפוטם ושמעו הולך בכל הארץ ובאין לקנותו וכן אם שחטו בעליו למוכרו כל א' מהלוקחים מוליך אותו למקום שהוא הולך. הגחלת כרגלי בעליה או כרגלי שואלה והשלהבת כרגלי מי שהוא בידו לפיכך המדליק נר או עץ מחבירו מוליכו בכל מקום שהוא הולך.
השואל כלי מחבירו מעיו"ט אפי' לא נתנו בידו עד היו"ט הרי הן כרגלי השואל שאלו ביו"ט הרי הן כרגלי המשאיל.
<h2>דף לט.</h2>
בור של יחיד כרגלי בעליו ושל אותה העיר כרגלי אנשי העיר ושל רבים כרגלי הממלא. נהרות המושכין ומעיינות הנובעין כרגלי כל אדם ואפי' באים מחוץ לתחום בתוך התחום ממלאין מהן.
<h2>דף לט:</h2>
וכן מי שהיו פירותיו מופקדין בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבא אצלו לא יביאו מפירותיו מפני שפירותיו כמוהו והוא שייחד להן קרן זוית אבל אם לא ייחד להן קרן זוית הרי הן כרגלי זה שהן מופקדים אצלו.
<h2>דף מ.</h2>
מי שזימן לו אורחים ביו"ט לא יוליכו בידם מנות במקום שאין בעלי הסעודה יכולין לילך שכל הסעודה כרגלי בעלי הסעוד' לא כרגלי האורחים אא"כ זיכה להם א' מעיו"ט במנות אלו.
